מאמנת ומנטורית עסקית.
רעיה ואמא מאוהבת ל-3 גוזלים.
אישה מאמינה.
אישה שהייתה בשני הצדדים: בשיא העסקי שגבה ממנה את הבריאות ובשקט שאחרי שסגרה הכל.
מהמקום הזה אני עובדת.

בס״ד.
אני בת 20 ומשהו, מאמנת כושר, והחלום שלי פשוט: להתפרנס ממה שאני אוהבת. ב-2016 התפטרתי ממקום עבודה יציב והלכתי על כל הקופה. בלי ביטחונות, בלי תכנון, עם המון לב.
פתחתי סטודיו קטן במושב. הלוואה של עשרות אלפי שקלים, שיפוץ, כל המשפחה צבעה וניקתה, מסיבת השקה עם הרמת כוסית. הייתי בטוחה שזה זה.
אחרי פחות מחודשיים סגרתי אותו.
הלקוחות לא הגיעו, החורף היה ארוך והמשוואה הזאת של ״זמן שווה כסף״ הוציאה אותי מדעתי. מה שהפתיע אותי הייתה תחושת השחרור. לצד ההלוואה שצריך להחזיר, ולצד הקול הקטן שלחש ״אולי טעית״, הרגשתי שאני נושמת.
ואז הגיעה תקופה שאני לא מסתירה: חצי שנה של דיכאון. לא ידעתי מי אני, מה אני ולאן פניי מועדות. רציתי רק לישון. היום אני יודעת שהתקופה הזאת היא חלק מהסיפור, לא חור בו.
ואז הצפון. ושם זה פרח.
התחלתי מהסלון הביתי שלי במושב, עם שבע נשים (נדירות!) שהגיעו ביום הראשון ועשו לי את הספתח. משם זה רק גדל. עוד לקוחה ועוד אחת, הכל מפה לאוזן. חברות הייטק, ארגונים, הרצאות, מאמנות שעבדו איתי, חוזים מול בתי ספר. סניף שני. סניף שלישי. יום אחד ישבתי עם לוח חזון ומספרים והבנתי משהו שלא הבנתי קודם: אני עומדת להיות עשירה. ממש עשירה.
וזה הרגע שבו הכל אמור להיות מושלם, נכון?
אז זהו, שלא.
פתאום, לראשונה בחיי, התקפי חרדה בלילות. שכבתי במיטה בשתיים בלילה עם לב שדופק חזק מדי, מותשת ברמות שפוגעות בבריאות, ולא היה שום דבר להצביע עליו. ההכנסות עלו. כולם אמרו ״איזו אלופה את״. הסניפים הנוספים לא העצימו אותי. הם שברו אותי.
״השפע שחלמתי עליו במשך כל-כך הרבה שנים הגיע, ובענק! אבל הכלי שלי לא היה מספיק גדול, חזק ופנוי כדי להכיל אותו.״
במקביל התחלתי ללמוד קבלה. ככל שהעמקתי, התבהר לי דבר אחד שלא ידעתי איך להגיד קודם: אני רוצה לעסוק בנפש האדם. פחות בגוף הפיזי.
סגרתי הכל. הבנות בכו, אני בכיתי איתן, והרבה אחר כך עוד תהיתי אם הייתי פזיזה מדי. אבל עמוק בפנים ידעתי: הקשבתי לנשמה שלי.
אחרי חודש של שקט עשיתי משהו קטן, שהוא היום כל מה שאני מלמדת. חזרתי לאמן פעמיים בשבוע בלבד. שעה וחצי. רק אני עם הקבוצה הבוטיקית שלי, איפה שנעים לי. הבנות היו בעננים, וגם אני. הקבוצה גדלה שוב, הפעם בקצב נכון ובריא.
את קולטת? צמצמתי, וזה גדל.
שם הבנתי לראשונה שאני בעלת העסק. שכשאני קשובה לעצמי ועושה מה שטוב לי ונכון עבורי, דברים עובדים טוב ואני מאושרת. מאז זה המצפן שלי, ומשם אני מלווה כל אישה שמגיעה אליי.
לימודי הנומרולוגיה היו נקודת המפנה בזהות: כן עסק עצמאי, כן שליחות ונגיעה בנפש האדם, אבל מזווית אחרת. הפעם: עסקים. יזמות. כל הנקודות שעברתי בחיי התחברו לקו רציף. היום המפה הנומרולוגית היא מפת הדרכים בכל תהליך שאני מלווה.
במשך חמש שנים ליוויתי מתמודדי נפש בתעסוקה נתמכת: בקריירה כשכירים ובעצמאות שלהם כבעלי עסקים. לכן אני משלבת את המנטאלי ברמות הכי גבוהות ומסועפות של נפש האדם. אני לא מטפלת. אני מאמנת ומנטורית שיודעת לשבת מול אדם באמת.
יריד בעלות עסקים אצלי בבית ביום שישי: סטייליסטית, מעצבות תכשיטים, קוסמטיקה טבעית, שלושים נשים. שם התחיל קידום הנשים והיזמות הנשית שלי. שם נולד הרעיון שהפך לפודקאסט, למועדון ולמגזין: The WomeNation.
להתיישב בכיסא ולפגוש את העולמות הפנימיים של הנשים שמאחורי העסקים. לדחוף קדימה, ללטף כשצריך וגם להעמיד במקום או לפקס. בלי לפטופים, בלי קאנבה, בלי הבטחות הכנסה. עבודה אמיתית על מה שבאמת עוצר אותך.
רוחניות היא לא תחליף לפעולה ופעולה היא לא תחליף לחיבור פנימי. אמונה בבורא עולם, אמונה בעצמך ועשייה. שלושתם ביחד.
אני לא מודדת אותך בכסף. הכפלת את ההכנסה ואת עדיין מסתתרת? זה לא הצלחה. המדד: בהירות, שקט ויציאה לדרך.
לכל נשמה הייחודיות שלה בעולם. האסטרטגיה משרתת את האדם, לא האדם את האסטרטגיה. מהפנים אל החוץ.
שלוש דקות, במתנה ובסוף תמונת מצב אמיתית. משם נדבר.