
כשאישה מגיעה אליי, כמעט תמיד יש רגע אחד שבו היא אומרת לי משפט שנשמע כמו וידוי.
״קניתי דף נחיתה ואני לא משתמשת בו.״ ״יש לי תיקייה שלמה של קורסים שלא פתחתי.״ את החצי הזה של הסיפור, זה שלא מצטלם טוב, אני שומרת למייל.
רק לך.
מהחיים שלי או מהחדר שלי. החודש שאחרי שסגרתי הכל. הלקוחה עם הארון המלא. בלי שמות, עם אמת.
לא עשרה טיפים. מחשבה אחת שאפשר לקחת ליום שלישי בבוקר. ״איך אני רוצה שיום שלישי רגיל שלי ייראה?״
תרגיל קטן, שאלה אחת, משהו לעשות. כי אין רוח בלי חומר.
ובנוסף: הראשונה לשמוע על פרק חדש בפודקאסט ועל פתיחת מחזור של BIZ QUEENS.
כל דבר כזה שמונח אצלך בארון, הקורס, הדף, הליווי, הוא הוכחה שכן ניסית, כן השקעת וכן רצית. אישה שלא רוצה לא קונה ארבעה קורסים. היא פשוט מפסיקה.
הארון המלא הוא סימן של אישה שמחפשת את המידות שלה ועוד לא מצאה אותן.
חשבת על זה ככה? בדיוק שם, בארון המלא הזה, אני פוגשת כל אישה שמגיעה אליי. כשהמטרה היא לא לקנות פריט נוסף, אלא לתפור אחד מדויק במידות שלה.
מאמינה בך! עדן.